<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית רביעי שער שני</h1>
<h2>דף פב.</h2>
איסור שנפל למקום אחד ואינו ידוע לאי זה מקום, יש בזה להקל ולהחמיר, כיצד שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור [ולפניהם שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור] ונפלו אלו לתוך אלו, אם איסור של דבריהם הוא, אני אומר איסור לתוך קדרה של איסור נפל, והיתר לתוך קדרה של היתר נפל, ואפי' אין היתר שבקדרת [ההיתר] רבה על האיסור שנפל כאן. כיצד שתי קדרות אחת של בשר שחוטה ואחת של נבלה, וכיוצא בו, ולפניהן שתי חתיכות אחת של שומן ואחת של חלב גיד הנשה, ונפלה אחת מהן לתוך קדרה זו, ואחת לתוך קדרה זו, אני אומר שומן לתוך היתר נפל וחלבו של גיד לתוך איסור נפל. וכן הדין לשתי קדרות אחת של גבינה של גוים ואחת של גבינה כשרה, ונפלה חתיכת גבינה של גוים לתוך אחת מהן וחתיכת גבינה כשרה לתוך האחרת וכן כל כיוצא בזה. וכן הדין לחתיכה אחת של איסור שנפלה לתוך אחת מהן, אני אומר לתוך של איסור נפלה. בד"א בשאינו [רבה] האיסור שנפל כאן על ההיתר, אבל אם רבה האיסור על ההיתר אין תולין כל כך להקל.
היה איסור מאיסורי תורה אין תולין בו [להקל] לומר לתוך איסור נפל, עד שירבה היתר על האיסור עד כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה. היה ההיתר רבה על האיסור כדי שאילו נפל איסור זה לתוכו היה בטל מדברי תורה, תולין גם בזה להקל לומר איסור לתוך איסור נפל. כיצד, שתי קדרות אחת של בשר שחוטה ואחת של נבלה, ונפלה חתיכת נבלה לתוך אחת מהן אם רבה ההיתר שבקדרת ההיתר קצת על חתיכת הנבלה שנפלה כאן, תולין להקל כמו שאמרנו לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב, ואע"פ שהחמירו חכמים להצריכן ששים, כל ששיעורו של דבריהם הקילו בו כמו שבארנו. היו שתי קדרות ממין אחד ושתי החתיכות ממין אחר, אין תולין [בזה] להקל עד שירבה ההיתר על האיסור ששים, מפני שאין מתבטל מין בשאינו מינו דבר תורה בפחות מששים, ויש מקילין כל שאין בו כזית בכדי אכילת פרס. היו שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור מן האיסורין של דבריהם, כגון שומנו של גיד וכיוצא בו, ונפלה אחת מהן בידוע לתוך קדרה של בשר שחוטה, ואינו ידוע זו החתיכה [אם של שומן] אם של שומן גיד הנשה, מותר, שאני אומר של היתר נפלה כאן, ואף על פי שאין ההיתר רבה על החתיכה שנפלה כאן, וכמו שבארנו. ואם איסור של תורה הוא אין מתירין עד שירבה ההיתר על האיסור על הדרך שבארנו.
